ציקי, ילד ירושלמי טיפוסי, מכונה בפי חבריו “ציקי מציקי”, בשל נטייתו להרגיז ולעולל תעלולים לסובבים אותו.

על מנת לעזור לו להתגבר על נטייה זו, נשלח ציקי על ידי המורה שלו למשימה מיוחדת: עליו לעקוב אחרי האריה, הלא הוא ר’ אריה לוין הצדיק הירושלמי הנודע. הוא נדרש לצפות במעשיו של ר’ אריה, ולהגיש בכתב תיאור שלהם.

ציקי יוצא למסע מופלא בעקבות ר’ אריה לוין, במהלכו ייפגש עם אסירים, עניים, חולים ושאר חלכאים ונדכאים שר’ אריה משמש להם קרן אור ותקווה, כשבעקבות כך אט אט מתחולל השינוי המקווה בציקי, עד לסוף המפתיע.

ההצגה מפגישה את הילדים עם דמותו המופלאה של הצדיק הירושלמי, ר’ אריה לוין, גאון החסד והרחמים עליו כתב הסופר שמחה רז:

“ר’ אריה, כארי התגבר לעבודת בוראו, עבודת חייו, חלוש בגופו, אך מה רבים היו כוחות הנפש והרוח שאצר בקרבו…משיב נפש היה ומשיב רוח טובה על כל אדם כי מנחם היה לכל סובל ומר נפש”